סיפורי פרשת השבוע ומעגל השנה

בס"ד

סיפורי פר' השבוע ומעגל השנה

דפי קריאה – לקריאה בבית עם ההורים, לכיתות א', מכינה והחינוך המיוחד.

כחלק מליווי התוכנית, מוענק לצוות המורים/ות, כ -85 סיפורים קצרים מפרשת השבוע ומעגל השנה, הניתנים במתנה למלמדים  בחוברות "עם אותיות מאירות" לצילום וחלוקה לתלמידים לקריאה בבית עם ההורים.

הסיפורים מוכרים לתלמידים ומדורגים לפי התנועות הנלמדות: קמץ פתח, חיריק, סגול צירה, חולם, קובוץ שורוק. התלמידים ימצאו עניין מהסיפור, ישלטו היטב באבני היסוד באופן אוטומטי, יכירו את התנועות, (ניקוד) יצרפו נכון את צלילי האותיות עם צלילי התנועות, ישלטו באבני היסוד ויצרו שטף קריאה אחיד וייהנו מהקריאה.

שטף קריאה: שטף קריאה מתאר שלושה רכיבים בקריאה: מידת הדיוק, קצב הדיוק וההבעה של הטקסט בהתאם לתוכנו ולמבנה התחבירי של משפטיו. הקורא יגיע לקריאה שוטפת רק כאשר תהליכי הפענוח וזיהוי המילים נעשים "אוטומטיים", כלומר נעשים באופן מדויק ומהיר. שטף הקריאה מושפע מרמת מורכבות הטקסט ומההיכרות שלו עם התוכן.

קריאה שוטפת של טקסט: מהירה, מדויקת והבעתית – מאפשרת לקורא להפנות התמודדות לטובת תהליכים גבוהים יותר של הקשבה לטקסט הנקרא, הבנתו וזכירתו. היעדר אוטומטיות ברמת האות והמילה פוגעת במהירות העיבוד של המשפטים ושל הטקסט בכללותו. מכאן שחוסר יעילות בזיהוי המילים פוגע ביכולת ההבנה של הטקסט. תלמידים, המתקשים ברכישת שטף הקריאה, עלולים להפגין קושי באחד או ביותר ממרכיבי הקריאה הבסיסיים: דיוק וקצב. כך יתקבלו פרופילים שונים של קשיים בקריאה.

במהלך הקריאה צריך הקורא לנהל שני תהליכים: תהליך בסיסי של פענוח וזיהוי מילים, ותהליך גבוה של הבנה והפקת משמעות. שני התהליכים כרוכים זה בזה, ולכן קשיים ברכישת שטף הקריאה עלולים להשפיע על מידת ההבנה של הקורא. נוסף על כך, קשיים ברכישת השטף משפיעים על מצבו המנטלי של הקורא: הוא עשוי לא ליהנות מקריאה, להתעייף בקלות, להרגיש תסכול, לאבד קשב ולהתקשות להתמיד בקריאה. בכך הקורא אינו משיג את המטרה המרכזית והמשמעותית של הקריאה – קריאה לשם למידה והנאה. מכאן ששטף הקריאה מהווה בסיס קריטי הן לתהליכי הבנה והפקת משמעות, הן להשגת הנאה בקריאה והן לבניית הביטחון העצמי של הקורא.

פענוח סמנים: הקורא מפעיל קידוד אלפביתי, המבוסס על שתי יכולות מרכזיות: ידע אותיות, הכולל גם את זיהוי האותיות והתנועות וגם את מהירות הזיהוי שלהן ומודעות פונולוגית, ומודעות לצלילי המילה והיכולת לבצע עליה מניפולציות צליליות, כמו פירוק המילה לצלילים והרכבתה מצלילים נתונים. בשלב השני תהליכי הפענוח משתכללים והופכים לאוטומטיים. זיהוי המילים מתבסס על קישור מידי בין הזיהוי הוויזואלי-אורתוגרפי ובין הפונולוגי והמשמעות. בשלב זה נדרש הקורא להפעיל ידע של רצפי אותיות ותבניות, המתגבש בעקבות התנסויות מרובות בקריאה. תוך כדי התנסויות אלה מפעיל הקורא תהליכים גבוהים, מסתייע בידע לשוני ומשכלל אותו.

להצלחה בטוחה:

בשלב הראשון עד לכניסתו של הילד לקריאה רציפה, חשוב שההורים יעזרו לילד בקריאת הסיפורים.

בפעם הראשונה ההורה קורא את הסיפור והילד עוקב אחריו עם האצבע.

בפעם השנייה ההורה קורא עם הילד.

בפעם השלישית הילד קורא לבד וההורה עוזר לו.

בכל אופן אם יש תחושה שהסיפור ארוך מדי ומכביד על הילד, אין טעם להלחיץ אותו אלא יש לתת לו תחושה של הנאה וסיפוק בהבנת הסיפור עם הזמן הילד יקרא לבד וייהנה מעצם הקריאה והבנה.

.לצפייה בדפי דוגמה לחצו כאן>>