שאלות ותשובות

השיטה רב חושית ומעוררת עניין הגישה אנליטית סינטטית והאקלקטית משולבות
זו בזו לטובת הלומד. החוברות מתאימות לתלמידים שומרי תורה ומצוות, הן בתוכן
והן באלמנטים הגרפיים המופיעים בהם.
השיטה מבוססת על משחקים דידקטיים תומכים ומאתגרים, אשר מגבירים את
המוטיבציה להתקדמות והצלחה בהקניית הצלילים הנלמדים. הילד משחק בכל זמן
פנוי עם בני המשפחה במשחק שהכין )המשחק מופיע בסוף כל חוברת בצירוף
הדרכה להפעלה(. כשהמורה מלמד צליל חדש בכיתה, ילד שחזר ושיחק ידע לפענח
את הצליל החדש מהר ללא תומך זיכון. החוברת בנויה בצורה טובה, יש בה בניה
שיטתית של יסודות הקריאה, תכנית ההוראה מובנית ותהליכי הלימוד מוגשים לתלמיד
בצורה מסודרת ביותר. בסיום של שלב מופיעים לחות תרגול למיומנויות קצב
הקריאה, לקריאה מדויקת. העבודות בחוברת מדורגות ומבוססות על תרגול עם
תומכי זיכרון.

בהחלט כן, בחוברות יש אפשרות לפעילויות מאתגרות לילדים מתקדמים ולילדים
שרכישת הקריאה אצלם איטית.
כמו כן אפשר למצוא במדריך למורה, הסבר על העיקרון המארגן של החוברת, מציג
את הרקע התיאורטי ואת ההיגיון הפנימי העומד בבסיס שיטת הקריאה המתאימה
לתלמידי כיתה א', מכינה ולקויי למידה. מצויים בו, בין השאר אמצעי עזר, משחקים
וכלים למעקב.

על פי לוח הזמנים המקובל של משרד החינוך, אמורים התלמידים להגיע לקריאה
שוטפת והבנת הנקרא מובנת. לא כל הילדים באותה רמה לימודית רוכשים את
הקריאה, כל ילד לפי קצב ההתקדמות שלו, אם הילד חוזר על החומר ומתרגל
יומיום על החומר ומבצע את הנדרש ממנו, תהיה הצלחה הלימוד יהיה מהיר ומוצלח.

כן בהחלט, חוברות מוצלחות ויכולות מאוד לעזור בכל בעיות הקריאה.
מורת שילוב שעובדת עם החוברות ועזרי הלמידה, מספרת שיש הצלחה מדהימה
בקרב ילדים בוגרים עם לקויי קריאה. הם מצליחים להתגבר על בעיית הקריאה
והיום קוראים בצורה שוטפת, מדויקת ומובנת.
כשהילד בכיתה א'-ב' נמנע מקריאה ומתקשה בפענוח, שהקריאה שלו איטית או
מקוטעת, והקריאה שלו מייגעת ומתוסכלת, צריך להדליק אור "אדום" ולבדוק מדוע
נוצר מצב זה. ככול שעובר זמן, המוטיבציה שלו לקרוא נפגעת וזה מוביל אותו
בסופו של דבר להימנעות מקריאה, ובכיתה ג'-ד' כבר חשים בתוצאות הפער. אם
מזהים קושי, כדאי להפנות לאבחון ולטיפול מוקדם בכדי לצמצם את הפער שנוצר.

חשוב לשבת איתו ולקרוא כמה שיותר. יש טכניקות שונות שניתן להשתמש בהן
ולראות מה מתאים לילד. למשל, קריאת צל בה הורה קורא והילד עוקב אחרי
הקריאה שלו עם האצבע, קריאת הד בה ההורה אומר משפט והילד חוזר אחריו או
קריאת מקהלה בה ההורה והילד או שני חברים קוראים ביחד. מה שחשוב בכל
הדוגמאות הללו הוא לספק לילד מודל של קריאה נכונה, לדייק גם באינטונציה,
להבין שאנחנו משמשים עבורו מודל."

ילד שקורא לאט, לא רואה את התמונה הכללית וזה פוגע כמובן בהנאה. הוא
עדין בהתמודדות של ניסיונות לפענח מה בכלל כתוב בטקסט. מאוד משמעותי
שהקריאה תהיה אוטומטית ובשטף, לצורך הבנת הנקרא וזו הרי המטרה העיקרית של
הקריאה.
בזמן הקריאה, הילד צריך לפענח את הטקסט ולהבין אותו, אם הוא נשאר תקוע
בשלב הפענוח, הנאתו נפגעת. בכדי שהילד יוכל להבין ולעשות תהליכי עיבוד של
הבנת הנקרא, המוח שלו צריך להיות פנוי ולעבור למעין מצב של קריאה אוטומטית.
ככל שהוא יקרא מהר יותר, המנגנון ייהפך לאוטומטי ויהיו לו יותר משאבים לעיבוד תוכן הטקסט.
בחוברות ישנם פעילויות להגברת קצב הקריאה והבנת הנקרא בצורה עניינית
ומאתגר, אם הילד לא אוהב לקרוא צרכים לעודד אותו בכל דרך אפשרית.

השיטה הוכיחה הצלחה מעל המצופה. מורים/ת מספרים שלימוד הקריאה בתוכנית
של "על אפיקי מים" הביאו הצלחה של סגירת כיתות הסיוע בקריאה ולשיפור ניכר
בהבנת הנקרא. תלמידים רכשו את מיומנות הקריאה באופן מושלם ולא הופנו
לכיתות מקדמות בזכות התוכנית הנפלאה.

כן בהחלט. כמו כן באתר תמצאו מכתבי המלצות מאנשי חינוך על השיטה.

דילוג לתוכן